Résultats lu par "תומר שרון" dans Toutes les catégories

ספר המשך לאני לא גנב תמי שם-טוב כלת עיטור אנדרסון, פרס ביאליק ופרס לאה גולדברג, כותבת לילדים ונוער, בעיקר סיפורים ורומנים היסטוריים. איצ'ו ורוזי לא סבלו אחד את השני...

בוקר אחד מתעורר ד"ר יהושע רדלר, מרצה לספרות עברית, ומגלה שהפך לד"ר יהודית רדלר. אבל למעט הוא עצמו, הכול נשאר כפי שהיה. הוא נכנס למכונית, מתניע, מקלל, נוהג מהרחוב שבו...

זמן רב לא יכולתי לכתוב את הערב ההוא, את הזיכרון שהתריס מולי בשעות החשכה. רבים התפלאו שאני, הפזמונאי הלאומי, שלפני שנה עבר חוק שהכליל שניים ממחזותיו באוצר הלאומי של...

ספר שני של אחד הסופרים האהובים והמצליחים של "תשע נשמות"! שנתיים לאחר ש"מאישה לשועלה" נהיה רב-המכר הגדול של אנגליה בשנות העשרים והשלושים, הוסיף דייוויד גארנט ללמוד...

כתיבתו הססגונית של לאוניד פקרובסקי, דמויותיו התמימות והמתוחכמות בו־זמנית, הממשות והבדיון השלובים זה בזה, מעניקים לסיפוריו הקצרים ומלאי המעוף אופי של מְשָלִים...

אורחי פנסיון קטן בריביירה הצרפתית נרעשים, כאשר אישה שיש לה הכל נוטשת בחטף את בעלה האמיד ואת שני ילדיה. בתוך הסערה שמתעוררת בקרב אורחי הפנסיון, בולטת דמותו של המספר...

"בלילה אירע כעין נס: הגיל של ג'ים הצמיח סִפרה נוספת. הוא שכב לישון בן תשע, אבל כשהתעורר היה בן עשר. למִספר שהתווסף היה משקל, כמו לשריר, וג'ים נופף בו כמו בפרס." כל...

מאות מוזמנים ולא-מוזמנים התארחו במסיבותיו המפוארות של גטסבי, אבל רק מעטים יכלו לזהות את המארח, ואיש לא ידע מיהו בעצם, ומה מסתתר מאחורי החזות הנוצצת. הוא הציג עצמו...

מתי, עיתונאי שראה יותר מדי, וגיל, מלצרית עצובה, פותרים ביחד תשבצים. השנה היא שנת 2017, הם יושבים על מרפסת "המקום של מיקו", על שפת הים, מסעדה שפעם היתה הומה והיום אין בה...

. "מה עושים העצים? צומחים / ומה הבתים? עומדים." . "מי יודע מדוע ולמה / לובשת הזברה פיג'מה?" . "שמש במרום זורחת / אמא את יוסי בנה שולחת..." . "אני גר ברחוב שמגר חמש / בבית שלנו יש...

פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו...

חבורת נוכלים מוזרה עושה את דרכה למבצר של ויגו יד הברזל, עם ג'יין, עם חפצי אומנות גנובים ועם חיה שלועסת כל מה שבסביבה. אחרי החבורה עוקבים מילה והרב־פקד טוויין, ואחריהם — בנהיגה פרועה — נוסעים גברת בלום, כראמל, ויש ורובי. אבל זה לא הכול. מי עוד מצטרף למרדף, שכולל גשרים מתמוטטים, עצים מעופפים ודגים מסריחים? האם לכל המשתתפים יש את אותה המטרה? ומה מצפה לכולם במבצר שבסוף הדרך?

למרגלות הקיום של כל משפחה, או אדם ואדם (ואפילו האנונימי בעולם) טמונים טרגדיה, קומדיה, פארסה, סאטירה, סוד שיש לגלות וחטא שיש להסתיר. סיפורים משפחתיים נפרשים ומתפתלים בצורות מרובות, א-סימטריות ומולטי-טונאליות. במילים אחרות: אי אפשר לתפוס את החיים, אין דרך ללכוד את הזמן ולחוות את החיים בקו עבה-ישר. עודד וולקשטיין מארח את פסטיבל החיים, את יסודות הבדיון, ביצירה ההופכת אותנו, הקוראים, לבלשים של ממש. כמה דמויות, פרק אחרון בספר ישן ולא ידוע מאת אגתה כריסטי, אסון משפחתי מעורפל, סבתא מעורערת ופסיכיאטר המנסה להביא אותה אל גני העדן המלאכותיים ולאזן אותה באמצעות כימיקלים.

כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק, ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני ממש זוכר את כתם הזיעה בחזה של אבא שלי. אחרי כמה נפילות הוא נעמד מולי ואמר בקול רך "אם תמשיך לנסוע ככה זה לא ילך, בן." "איך ככה?" שאלתי אותו, ושפשתי את הברך שכאבה מהנפילה האחרונה.

סופר מנסה לענות על ראיון שנשלח אליו מאתר אינטרנט. בדרך כלל התשובות שלו בראיונות כאלה מחושבות. זהירוֹת. אבל הפעם הלב שלו עומד להישבר, החיים שלו מאיימים להתפרק, והוא נחוש לכתוב את האמת העירומה. הפגומה. הוא רק לא בטוח שהוא זוכר איך עושים את זה. כל שאלה בראיון האחרון היא חור מנעול שקשה להתיק ממנו את המבט, וכל תשובה בו חושפת שהאמת היא הגרעין של השקר – ולהפך.

לדעת אישה, ברובד סמוי יותר, הוא ספר של אדם-מרגל המנסה לפענח את חידת הקיום. זהו רישום מדוקדק של תצפית בלתי נלאית בחשיכה האופפת אותנו. סיפור של "איש-עיניים" לאה אך דבק במשימתו, המייחל — כדברי המספר — "להישנותו של רגע נדיר, לא צפוי, מאותם רגעים אשר בהם מזדהרת להרף -עין האפלולית, ובאה הבלחה, בא הבהוב חטוף שאסור להחמיץ אותו ואסור להיתפס בו בהיסח-הדעת". לדעת אישה הוא ספרו ה-13 של עמוס עוז, רומן חושני ורגיש שהופיע לראשונה בשנת 1989 והיה לרב-מכר. הספר יוצא כעת לאור במהדורה מיוחדת ומעוצבת, במסגרת הסדרה החדשה של כתבי עמוס עוז.

עמוס עוז משוטט פה ושם בארץ ישראל ומשוחח עם אנשים. הוא יצא למסע של הקשבה סובלנית ליריבים ולתמימים. והתוצאה – ספר מרתק המתעד תמונות חיות להפליא של ישראלים כאן ועכשיו, של אנשים חמי לב וחמי מזג המשמיעים באוזניו למן דברי חזון משיחי התנחלותי ועד להתפרצות של זעם עדתי, למן תורה כוחנית קיצונית ועד לתסכול ולתקווה של הפלסטינים. לקורא נדמה שוהא שומע במו אוזניו את יושבי בית הקפה הזועמים והנעלבים בבית שמש.

כשזקנה מפחידה פונה לגברת בלום ומבטיחה לה תשלום נכבד אם רק תעזור לה למצוא את ויש, היא מבינה מייד שהכוונות של האישה רעות.

קרמל וחבריו אפילו לא הספיקו להירגע מחטיפתו של אוליבר, וכבר פורץ אתגר חדש לחייהם: האחיין הקטן והמוזר של מילה, שמגיע לטירה ובוחן את הסבלנות של כולם. אבל כל זה נשכח כאשר גול זוכה בתחרות חידה יוקרתית ומזמין את החבורה לבלות בטירה המסתורית של פרופסור דה ויל הגאון. הילדים הנרגשים יצאו לדרך בהתלהבות, מבלי לחשוד שמאחורי העניין עומד אויב ותיק.

רוג'ר אקרויד ידע יותר מדי. הוא ידע שהאישה שהוא אוהב הרעילה את בעלה הראשון, הוא גם חשד שמישהו סוחט אותה. ואז התקבלה הידיעה הנוראה שהיא נטלה את חייה באמצעות מנת יתר של סם. ובכל זאת לידיו של מר אקרויד מגיע בדל מידע אחרון ומכריע. למרבה הצער, לפני שהוא מספיק לקרוא את מכתבה האחרון הוא נדקר למוות בחדרו.