Résultats lu par "דרור רפאל" dans Toutes les catégories

זוכה פרס גתה 2005. אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים בקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים.

הסיפורים ששמעתי מפי חברים עולי מרוקו על ארץ מוצאם, הרשימו אותי ועוררו בי חשק לראות את המקומות שבהם חיו היהודים מאות שנים. כשנסעתי ושוטטתי בסמטאות הצרות, האפלוליות...

משתתף במצעד הספרים תשע"ז. יואל בלום הוא סופר ישראלי מצליח בארץ ובעולם. ביקור באמסטרדם זורק אותו למציאות היסטורית ורגשית שבה ייחשף בפניו, לראשונה בחייו, הסיפור שלא...

חיים שפירא משוחח על אסטרטגיות, החלטות, ותעתועי חשיבה במסגרת ליבון סוגיות בתורת המשחקים בליווי איוריו של דני קרמן. כל זאת בשפה ברורה וקולחת ללא שימוש בנוסחאות...

"אני יליד 1948. עד כמה שידוע לי איני עומד למות בקרוב ועם זאת, זה זמן שאני בדיאלוג עם ההכרה כי אם רק אצליח להתבונן אחורה ולעשות את חשבון חיי לא באחריתם אלא בעודי בריא...

מי אני? יהודי, ערבי, מוסלמי, נוצרי? למה נטשו אותי הורי? היכן הם? אלו השאלות שהטרידו את הנער אמיר מקיבוץ אגמון שבגליל העליון. שננטש כתינוק במלחמת העצמאות ואומץ על ידי...

הדליברג היא עיירה כה מכובדת וכה צדקנית עד שאי-אפשר להשחיתה. נכבדיה (הקמצנים, הנפוחים והולכי הרכיל) מטפחים מוניטין זה בגאווה רבה ושומרים עליו בקנאות. אולם כאשר...

אפילו העבר יכול להשתנות. לגילוי המפתיע הזה הגיע הסופר נתן שחם בעשור התשיעי לחייו, כשהתחוור לו כי גם המעט שידע על עברה של אמו המנוחה נרקח מדמיונה, וכי חייהם כמשפחה...

האם החיים הם הבלים וסבל או אושר עילאי ? האם ישנה משמעות למעשינו תחת השמש? מה יהיה בסופנו ? האומנם יש יתרון לחוכמה ? מפני מה לא ניתן להקים משטר צודק ? מהם קשרי הגומלין בין אושר לעושר ומדוע איש אוהב כסף לא ישבע כסף ? מה מקור הרגשות ומה אנו יודעים על התשוקות ? האם ידיעת המוות יכולה לשמש כמדריך לחיים ? הכתוב במגילת קהלת מזמין את הקורא לחשוב בעצמו על כל הסוגיות שבהן התחבט המשורר החכם, מחבר המגילה. קהלת אינו מורה לנו לחשוב כמוהו וגם אינו מתווה לנו מסלול הליכה בעקבותיו.

הספר כולו מתרחש בליל קיץ אחד הזוי ודביק, בתל אביב של תחילת שנות השמונים. הסופר חסר השם משוטט כמרגל בין אנשים בודדים, כמעט מובסים, ומוצא בכל אחד מהם פוטנציאל לסיפור אפשרי; לעתים סיפור אחד זולג למשנהו ומשתרג באחר, וגם המחבר עצמו לוקח חלק בעלילה - הן כדמות פעילה והן כמי שממציא אותה בזמן אמת. עמוס עוז מתאר באירוניה ובחמלה את הדמויות המתגלגלות להן בין חרוזי החיים והמוות ומגיש כאן ספר אמיץ, חושפני ושובה לב, העוסק בשבחי ההתבוננות כתנאי למלאכת הכתיבה.

אני לא מיסטיקן בהרבה דברים שאחרים נוטים להיות מיסטיקנים. אבל בעניין אחד אני דווקא קצת מיסטיקן: מילה לא תלך לאיבוד אם היא מילה ראויה. היא תשכב כמו זרע בחול הצחיח עשר שנים, חמישים שנה, ואז היא תנבוט," כותב עמוס עוז. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה יש בלבול ומבוכה, התלהמות והקצנה בצד ייאוש ורפיון, בשיח הציבורי הישראלי.