ב' אופנים בפירוש הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'" [שבתחילת פ' לך לך]: א) מלמעלה למטה: "אברם" - אב רם - בחי' "שכל הנעלם מכל רעיון", וממקום זה הי' צ"ל ירידת נשמת אברם עד לארץ הלזו התחתונה. והסדר הוא: "מארצך" - בחי' הרצון, ואח"ז "וממולדתך" - מדות הנולדים מן המוחין, ואח"ז "מבית אביך" דרגא שלמטה יותר (כמבואר בכ"מ), ואח"ז "אל הארץ" - בחי' המלכות. ועד"ז הוא בירידת כל נשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל ע"י הירידה נעשה "אשר אראך" - מתגלה מעלות הנשמה וכו'. ב) מלמטה למעלה: כבפשטות הענין שאברם עלה מחרן לארץ ישראל. וברוחניות ה"ז העלי' (מתחיל) ממקום שהוא "חרון אף של עולם" ולמעלה. והסדר הוא: "מארצך" - רצון בלתי רצוי, ואח"ז "וממולדתך" - רגיליות, ואח"ז "מבית אביך" - מוחין ומדות, וכו' עד שהוא מתעלה "אל הארץ אשר אראך" - רצון האמיתי, רצון קונו.

חלק מהמאמר ד"ה לך לך מארצך וגו', אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026

There are two explanations of the verse, “Hashem said to Avram: Lech lecha (‘Go forth’)…” (1) From above downward: “Avram” means Av Ram (Lofty Father), which represents the level of “intellect hidden from any perception.” Avraham’s soul had to descend from this level down to this lowest world. And the order is: “from your land” (one’s will); then “from your birthplace” (the middos born from the intellect); then “from your father’s house” (an even lower level); and then “to the land” (Malchus). The same applies to the descent of every soul. But as a result of this descent, “I will show you” (the revelation of the soul’s qualities etc.). (2) From below upward: Avram went up from Charan to Eretz Yisroel. In spiritual terms, this is an ascent beginning from Charan (“the fury of the world”) and proceeding upward. And the order is: “from your land” (an undesirable will); then “from your birthplace” (one’s habits); then “from your father’s house” (the intellectual faculties and the middos) etc. until one reaches “the land that I will show you” (his true will, which is the will of one’s Creator.

Excerpt from Maamar Lech Lecha Me’artzecha, 7 Marcheshvan 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026

[המשך] יש להנהיג בכל בתי-הספר בתחילת היום, עכ"פ רגע אחד, להחדרת האמונה בבורא העולם בנוסח השוה לכל נפש, ועכ"פ "רגע של שתיקה" – רגע של התבוננות ותפלה ב"דממה" לבורא עולם ומנהיגו; חבל על כל יום שעובר ללא תיקון הדרוש; כמה שידברו בענין זה אי"ז מספיק בהתחשב עם רצינות הדבר; כל השקו"ט והפלפול אם ענין זה הוא בהתאם ל"חוקת-היסוד" אינו רלוונטי, כי ב"חוקת-היסוד" עצמה נאמר ש"חוקה" זו נקבעה על ידי האומה לטובתה של האומה, ואם טובתה של האומה בהוה היא שונה ממה שהי' לפני 200 שנה – יש להתנהג בהתאם לזה: ה"סטטיסטיקה" מראה שאחוז ההנהגה היפך הדרך הישרה אצל אלו שנתחנכו בבתי ספר שבהם לא מזכירים שמו של בורא העולם – הוא שלא בערך כלל בהשוואה לאלו שנתחנכו בבתי ספר פרטיים שבהם ישנו חופש הדת. ולכן, בהכרח לשנות המצב הקיים ולקבוע בחוק שבכל בתי ספר הממשלתיים יזכירו אודות מציאותו של בורא העולם, "עין רואה ואוזן שומעת"!

משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026

(Continued.) At the beginning of the school day, at least a moment should be devoted to instilling faith in the Creator of the world, in words equally appropriate for everyone, and at the very least a moment of silence and silent prayr to contemplate the Creator and Ruler of the world. Every day that passes without this necessary correction being made is a pity, and no matter how much is said about the matter, it is not enough due to how serious it is. And the whole discussion as to whether this is consistent with the Constitution is irrelevant: The Constitution itself states that it was established by the people for the benefit of the people, and if the benefit of the people in the present is different from what it was 200 years ago, things must be changed accordingly. The statistics show that the percentage of people educated in schools where G-d is not allowed to be mentioned who do not follow the proper path is beyond any comparison to that among those educated in private schools where they are allowed to learn about religion. It is therefore imperative to change the current situation and establish by law that in every public school the existence of the Creator of the world should be mentioned – “an eye that sees and ear that hears”!

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026

לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' מאיר שי' זקלס

[המשך] בכמה מדינות מקבל הנוער עיקר החינוך בבית-ספר, ולכן נחוץ ביותר להחדיר בבבי"ס (ולהקדיש לכך את התחלת היום) את תודעת האמונה בבורא עולם ומנהיגו ושצריכים להתנהג בהתאם לרצונו של הבורא ושאי אפשר לרמותו וכו' – "עין רואה ואוזן שומעת"; ישנם כאלו שמנהלים תעמולה כדי לאסור להכניס עניני דת (אמונה בבורא עולם) בתחומם של בתי ספר ממשלתיים בטענה שב"חוקת-היסוד" ישנה פיסקה המדברת אודות הפרדת דת ממדינה. טענה מושללת בהתחשב עם ה"רוח" של החוק: "חוקת-היסוד" נקבעה ע"י מייסדי המדינה כדי לייסד מדינה שבה יוכלו לחיות מתוך חופש הדת (לא כמו במדינות שמהם ברחו), ולכן קבעו בה פיסקה זו שלממשלה אסור להפריע לתושבי המדינה להתנהג בהתאם לדתם. ומופרך ביותר לנצל פיסקה זו כדי לשלול את חופש הדת מאותם הורים שרוצים שילדיהם יהיו חדורים בידיעה על בורא העולם ומנהיגו. ועוד מענישים הורים אלו לשלם מס כפול: להחזיק בתי-ספר הממשלתיים וגם לממן בעצמם את בתי ספר הפרטיים שבהם לומדים ילדיהם מתוך חופש הדת! [המשך יבוא]

משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2026

(Continued.) In many countries children receive their education primarily in school, and therefore it is of utmost importance that in school they be instilled (and at the beginning of the day) with an awareness of faith in the Creator and Ruler of the world, and that one must conduct oneself in accordance with His will and that He cannot be deceived, etc. – “an eye sees and an ear hears.” There are those who fight to prohibit any mention of G-d in public schools, on the basis that the Constitution requires separation of religion and state. But this argument falls apart when you consider the spirit of the law: The founders of the country designed the Constitution so that people could enjoy freedom of religion (unlike the countries from which they had fled etc.); this is why they included a clause prohibiting the government from interfering with the people’s ability to exercise their religion as they see fit. It therefore makes no sense to use this clause to deny freedom of religion to those parents who want their children to be imbued with the knowledge of G-d. Moreover, these parents are penalized, because in addition to paying taxes to support the public schools, they also have to finance at their own expense the private schools where their children can learn about religion. (To be continued.)

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2026

יסוד האיתן והאמיתי של חינוך הנוער להנהגה של צדק ויושר, הוא – הידיעה ש"יש בעה"ב לבירה זו", שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו ההשגחה פרטית. דהנה הקב"ה ברא את האדם גם עם יצה"ר, ויתכן שאיום בעונשים בלבד לא יצליח להרתיע את האדם מעשיית דבר בלתי-רצוי, כי יהי' מוכן לסבול העונש וכיו"ב. העצה היחידה להבטיח שהיצה"ר לא יתגבר עליו, ואת קיומם של כל הציווים העיקריים הנוגעים לעצם קיומה של האנושות כולה כמו "לא תרצח" ו"לא תגנוב", היא – להחדיר לתודעת הילד מצעירותו, "חנוך לנער", ש"יש בעה"ב לבירה זו", שהקב"ה, שהוא "למעלה" מכל דבר וכל א', הוא אלוק האישי שלו, ו"עין רואה ואוזן שומעת" הנהגתו (וכמדובר כמ"פ ההוכחה מאותה מדינה שבה התפתחה ביותר חכמת המדע וממנה באה ההנהגה באופן דהיפך האנושות לגמרי..., כי חכמתם לא היתה מבוססת על הידיעה ש"יש בעה"ב לבירה זו") [המשך יבוא]

משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2026

The firm and true foundation for educating young people to conduct themselves with justice and integrity etc. is the knowledge that “This palace has an Owner” – that Hashem is the Creator of the world and that He runs the world with Hashgacha Protis. Hashem created man with a yetzer hara, and it is possible that the threat of punishment alone will not deter a person from doing something he shouldn’t (because he may be prepared to suffer the punishment, or he may try to evade the punishment etc.). Therefore, the only way to ensure that the yetzer hara does not overcome him, and to preserve the observance of the fundamental commandments that affect the very existence of humanity (such as the prohibitions against muder and theft etc.) is to instill in the child from his earliest years that Hashem, the One Above who is above every thing and every person, is his personal G-d, and that there is an “eye that sees and an ear that hears” his behavior. (As discussed many times, this is proven by the fact that the country which was most adavanced in scientific knowledge and ethics etc. produced the most inhumane behavior –because their wisdom was not founded upon the knowledge that G-d runs the world etc. (To be continued.)

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2026

1) פ' לך לך בא לאחרי פ' נח. והביאור: כדי להגיע להליכה אמיתית שלא בערך, "לך לך" – לעצמיות הנשמה, ה"ז דוקא מכח המנגד – קשיים ונסיונות, "מים רבים", ונעמדים נגדם. ועי"ז – "ואגדלה שמך וגו'". וזוהי השליחות דכאו"א: "ללכת" ולעזוב את "ארצך" – רצונות האישיים, "מולדתך" – הרגיליות, ו"בית אביך" – "באַלעבאַטישע" הנחות שכליות, ואז מובטחים שלא רק שה"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", ואדרבה – "והי' ברכה". 2) המקום והזמן משפיע על האדם, ולכן עבודתו צ"ל בהתאם למעמד ומצב של אותו מקום וזמן. א' ההוכחות לזה היא ממ"ש [בראשון דפ' לך לך] שכאשר אברהם הגיע למצרים אמר לשרה "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", ו"עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות וכו'". והקשו, דא"כ מה גרם לו להסתכל בה אז?! אלא מכיון שזו היתה הקליפה של מצרים, ה"ז השפיע אפי' על אברהם! וכידוע הסיפור שאדה"ז הבטיח לנכדו אחרי חתונתו שאם יוריד את ה"קאָלנער" (צאורון) מה"קאַטינקע" שלו ה"ה מבטיח לו "אתי עמי במחיצתו"! מפני שבמדינה ההיא היתה אז התגברות הקליפה של לבושים ואדה"ז רצה לשבור אותה בעניו זה.

1) ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2026

(1) Parashas Lech Lecha comes after parashas Noach: In order to truly advance in a manner beyond all proportion – “Lech lecha” – to the essence of the soul – one must face the “mighty waters” (opposition, challenges and tests etc.) and stand firm against thim. Then, as a result, “I will make your name great...” This is the mission of every individual: to “go forth” and leave “your land” (one’s personal desires), “your birthplace” (one’s habits), and “your father’s house” (conventional balebatishe norms). Then one is assured not only that the “mighty waters cannot extinguish the love,” but on the contrary, “you will be a blessing.” (2) Because a person is affected by the time and place, one’s service must be tailored to the circumstances of that particular place and time. One of the proofs for this is from the verse (in rishon of parashas Lech Lecha) stating that when Avraham arrived in Egypt he said to Sarah, “Behold, now I know that you are a woman of beautiful appearance” (“until then he did not recognize this about her because of modesty…”). The question is asked: Why did he look at her now? The explanation given is that this was the kelipah of Egypt, and it had an effect even on Avraham. This is also seen in a story of the Alter Rebbe: After the Mitteler Rebbe’s son got married, his grandfather the Alter Rebbe promised him that if he would agree to remove the fancy collar from his fur coat, he would merit to be together with the Alter Rebbe in the World to Come. Because in that country at that time there was a particular intensification of the kelipah associated with clothing, and the Alter Rebbe wanted to break it from the outset.

(1) 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach, 7 Marcheshvan 5740; (2) excerpt from sichah of 19 Kislev 5723

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2026

ההוראה [הנ"ל בהתוועדות] שיש להוסיף בענין דאהבת ואחדות ישראל נוגע במיוחד לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי ה"מרובה במועדות" ישנם ריבוי הזדמנויות שבהם נפגשים רבים מישראל בביהכנ"ס וכיו"ב, אבל לאחרי חודש תשרי, כאשר כאו"א חוזר למקומו ולעסקיו, יש צורך לעורר במיוחד להמשיך גם אז ו"לחיות" עם אווירת האחדות והשמחה דחודש תשרי. איתא בש"ך, שגם בימינו אלו כשכותבים בשטרות "אחר הרגל" פירושו ז' מרחשון! היינו, שגם בזמן הגלות נמשך ה"רגל" עד ו' מרחשון, וא"כ עד ו' מרחשון אין חידוש שעדיין נמשכת אווירת האחדות דחודש תשרי, ואין צורך עדיין "להזכר" על זה – זה "מונח" לנגד עיניו..., החידוש הוא, שגם "אחר הרגל", ז' מרחשון, יודעים שאי"ז באופן שעוזבים את הרגל אלא אדרבה, באים בהמשך ל"רגל", וניכר שזה "אחר הרגל" דשמחת תורה, וממשיכים באווירת האחדות והשמחה ובתומ"צ בימים שלאח"ז.

משיחת אור ליום ג' פ' לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026

This lesson, that one must increase in Ahavas Yisroel and Jewish unity, is particularly relevant after the month of Tishrei. Because during Tishrei (which is “abundant in festivals”) Jews constantly meet each in other in shul etc., but after Tishrei, when everyone returns home to their own affairs, there is a particular need to inspire people to continue live with the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei. The Shach states that even nowadays, when one writes “after the festival” in a legal document, it means 7 Cheshvan. Meaning: Even during the time of exile, the festival continues through 6 Cheshvan. So until 6 Cheshvan there is nothing novel about the fact that the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei continues, and it is not necessary to remind oneself of that feeling, because it is still before his eyes. The novelty is that even “after the festival,” on 7 Cheshvan, one knows that he is not leaving the festival behind. On the contrary, he continues to live throughout the rest of the year in a way that is “after the festival” – with the atmosphere and under the influence of the joy and unity of Sicmhas Torah.

Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026

לזכות אלעזר מאיר הלוי בן זהבה שי' פיש ליום ההולדת שלו ה' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת שמחה בנימין הלוי וחיה מושקא שיחיו פיש

עה"פ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מבאר בזה אדה"ז [ראה תו"א פ' נח], עפמ"ש במדרש, שהקב"ה מבטיח ו"הקב"ה עוזרו" שה"מים רבים", שקאי על עניני עוה"ז "מים הזידונים", לא יוכלו לכבות את ה"אהבה" המסותרת בלב כאו"א ישראל שיש לו בירושה מאברהם אבינו! שענינו הי' לפרסם אלקות בעולם ועד"ז צוה "את בניו ואת ביתו אחריו". ומצד השני, ה"מים רבים" של קדושה, ה"אהבה רבה" להקב"ה, כן מכבים ושוטפים את ה"אהבה" של קליפה, האהבות והתשוקה לעניני עוה"ז. וזה הי' ענין ה"מבול" ששטף את ה"ומלאה הארץ חמס" ע"ד מקוה טהרה וכו'.

משיחת י"ג תמוז ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026

On the verse, “Many waters cannot extinguish the love, and rivers cannot wash it away,” the Alter Rebbe explains (see Torah Or, Parashas Noach), based on the Midrash, that Hashem promises (“Hashem helps him”) that the “many waters,” referring to worldly matters (which can become “wicked waters”) cannot extinguish the hidden love in the heart of every Jew, which he possesses as an inheritance from Avraham Avinu, whose publicized G-dliness throughout the world and similarly “commanded his children and his household after him.” On the other hand, the “many waters” of holiness (the “great love” for Hashem) do extinguish and wash away the love of kelipah – the loves and desires for worldly matters. This was the purpose of the Mabul, which cleansed the world (which had been “filled with robbery”) like a purifying mikveh etc.

Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5719

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026

לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשון
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

המעלה מיוחדת של קיום הציווי "הוי גולה למקום תורה" שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים ואוכל ויושן בביתם, ע"י ש"גולה" מענינים אלו ועושה אותם ענינים חיצוניים בלבד, ומהותו ופנימיותו נמצאת ב"מקום תורה". ויש לקשר את הענין המיוחד דתלמידי הישיבות למ"ש ברביעי דפ' נח בו נאמר הציווי לנח "צא מן התיבה": האדם צ"ל חדור ומוקף באמונה ואהבת ויראת ה', שהם בדוגמת ה"תיבה" שהאדם נמצא בו. אבל כדי שלימוד התורה שלו (שע"י נעשה היציאה את העולם האמיתי – "אסתכל באורייתא וברא עלמא") יהא כדרוש, זה צ"ל באופן כזה שהוא מתייגע להבין התורה בשכלו, ואז אין האמונה בה' וכו' יכולה להיות בגלוי – "צא מן התיבה". רק שהלימוד צ"ל מיוסד על ההקדמה של ה"תיבה" – אמונה וכו', כדי שזה לא יהא באופן של נצחנות, ולהסיר כל הענינים שיכולים להזיק ל"יחוד נפלא" שנעשה בין שכלו להקב"ה ע"י לימוד התורה.

משיחת בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ט, בעת ה"יחידות כללית" לתלמידי הישיבה שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2026

Even one who studies in a local yeshivah and eats and sleeps in his parents’ home can achieve the quality of “Exiling yourself to a place of Torah” – by “exiling” himself from mundane matters and making them external aspects of his life, while placing his inner being “in a place of Torah.” This relates to the verse in revi’i of parashas Noach, “Go out from the teivah”: A person must be permeated and surrounded by faith in Hashem, love of Hashem, and fear of Hashem, which are like a “teivah.” But in order for his Torah study (through which he goes out into the true world – “He looked into the Torah and created the world”) to be done properly, he must “Go out from the teivah,” meaning he must strive to understand the Torah with his intellect (where faith is not as openly revealed etc.). But the Torah study must be founded upon the prior foundation of the teivah (faith etc.) so that he will not be motivated by a desire to prevail in his arguments etc., and to remove anything that could interfere with the “wondrous union” formed between his intellect and Hashem through Torah study.

Excerpt from sichah of the second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 – Yechidus Klalis for yeshiva students

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2026

לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס