איזה פחד זה להיכשל, להפסיד. זה כל כך מפחיד עד שלפעמים נוותר מראש ונחליט לא לנסות, רק שלא ניכשל. אבל מי החליט מהו כשלון ומהי הצלחה?

אנחנו חיות בעולם שסוגד להצלחות מהירות, לפירות שמוגשים לנו על מגש של כסף ולתמונות "אחרי" מושלמות. אבל האמת היא שהפירות הכי מתוקים הם אלו שהשקענו בהם זיעה, אלו שהרווחנו בזכות חובת ההוכחה לעצמנו. בין אם זה אגרטל עקום שיצרת במו ידייך או קריירה שחלמת עליה ולא קרתה – כל אלו הם לא "חוסר הצלחה", הם חומרי הגלם של מי שאת היום.

כישלון הוא לא האויב שלנו, הוא מכונת נתונים. הוא הדרך של היקום לומר לנו שצריך לדייק את התנועה. אז איך מפסיקים לפחד מה"לא" ומתחילים להשתמש בו כמקפצה? איך מחזירים את הגאווה למאמץ ולא רק לתוצאה? לחצי פליי ובואי ללמוד איך להיכשל נכון. פרק על שברים, תיקונים והרבה זהב, ואל תשכחי לדרג אותי בזהב של 5 כוכבים :)

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתי בפעם האחרונה חיכיתן בתור בסופר או בקופ"ח, בלי לבהות ולגלול במסך הטלפון? מתי רק ישבתן, בהיתן בקיר ונתתן למחשבות שלכן להיות אלה שישעשעו אתכן?
דור הסמארטפונים לא היה אמור לדעת שעמום מה הוא, אבל מסתבר שבדיוק ההיפך. היום אנחנו לא יודעות להשתעמם, לא יודעות להכיל שעמום ולא יודעות לצאת מהשעמום ולצמוח מתוכו אל תוך העשייה.
שעמום זו אחת התחושות שאנחנו הכי מהר נרצה לפוגג, היא לא נעימה לנו והיא בעיקר מפחידה אותנו שעוד רגע ונאלץ להתמודד עם הרגש שמסתתר מאחוריה, אז אנחנו בורחות אל כל דבר שיסיח את דעתנו.
מבריחה של חצי שנייה בתור בסופר ליצירת ההרגל, והשיכחה של המיינד שלנו איך להשתעמם, אנחנו מרגילות אותו להיות מוכן לפעולה בכל מצב, מנטרלות ממנו את היכולת לנשום ולהירגע ומבטלות את היכולת הכי בסיסית שלנו: היכולת להיות רגע בשקט עם האמת העירומה שלנו, בלי קישוטים ובלי פילטרים. אנחנו פשוט שוכחות איך לפגוש את עצמנו.
אז מה טוב בשעמום? איך אפשר להשתעמם במודע או לפחות להתרגל לשעמום? ליחצי פליי ובואי להאזין ושיהיה לך יום משעמם! אבל פרק מרתק, ואל תשכחי לדרג :)

See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? האם בגלל שמישהי עשתה מעשה רע, גנבה, בגדה, שיקרה או סתם ריכלה- עכשיו היא תיענש? אוטובוס יפגע בה והקארמה תחזיר לה?
אז זהו שקארמה היא לא "כלבה", היא לא פנקס דוחות של אלוהים והיא בטח לא שכר ועונש. המשמעות האמיתית של קארמה היא פעולה. זו התוכנה שכתבת לעצמך בחוסר מודעות, הדיסק שצרבת בו זיכרונות ותגובות אוטומטיות, ועכשיו הוא פשוט מתנגן בלופ ומנהל לך את החיים.
קארמה טובה זה לא איך להיות בן אדם טוב יותר כדי לקבל פרס, אלא זה איך להפסיק להיות בובה שמופעלת על ידי זיכרונות העבר, והגיע הזמן ללחוץ פליי, ובואי לבחור מחדש מי נוהג במכונית שלך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

היום יש לרווקות פתרון להקמת משפחה, הן יכולות להביא ילד לבד וזה בהחלט מבורך. והחברה נדלקה על הרעיון. אבל מה עם רגע לשאול את אותה אשה או גבר, האם אתם בכלל רוצים ילדים? למה זה נלקח כדבר ברור מאליו שכל אחד ירצה להיות הורה ולמה כשאישה אומרת שהיא לא רוצה ילדים, התשובה האוטומטית היא "את מדברת שטויות" או "את תתחרטי על זה"?
זה לא פרק שמצהיר לאל הורות או שמפציר בך להביא ילד לבד, אלא, כמו תמיד, מעודד לחשיבה עצמאית, להבין מה מתאים לך, מה משמעות חייך ומה היית רוצה להשאיר אחרייך. אני לא יכולה לדעת מה נכון לכל אחת וגם אף אחת מאיתנו לא חיה פעמיים כדי לדעת מה היה יותר נכון לחייה אבל מה שאני כן יכולה להציע זה ללחוץ פליי להקשיב לפרק ורגע לבחור במודע בחייך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם מדברים על זימונים, על גזירה והדבקה של תמונות ללוח חזון, להסתכל, לדמיין ואז יום אחד זה יתגשם. אבל מה בתוך התמונה? איך את באמת רוצה להרגיש? את רוצה להתעשר? מהמם! איך? ובכמה? ולמה? את רוצה לאכול בריא? ברור! זה חשוב. אבל מה זה אומר בשבילך? ואת רוצה זוגיות טובה? איך זה נראה בחיי הנישואים שלך איך זה נראה ברווקות? מה את מוכנה לעשות, מה את מוכנה לתת, לפני שתתחילי לבקש? הפרק הזה אנחנו לא רק מזמנות, אלא עוצרות, מסתכלות על חיינו, מבינות מה אנחנו רוצות שימשיך איתנו מה אנחנו רוצות לשנות, וממש מתכננות צעד אחר צעד את השנה הקרובה והכי חשוב את מי שאנחנו רוצות להיות בתוכה. מוכנה להתחיל? אז יאללה ליחצי פליי ובואי נתחיל את 2026

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכעס כבר נעול, אבל עדיין מטלטל. אז אולי הגיע הזמן לפרוק, לשחרר ופשוט לכעוס? בתוך עולם שמטיף לנו לנשום עמוק ולהירגע, הפרק הזה מזמין אתכם לעשות בדיוק את ההפך: להפסיק לנעול, להתחיל להרגיש, ואפילו ללמוד איך לכעוס.
יחד עם ליאת בורנשטיין, חוקרת מוח ותודעה, נבין למה כל כך מפחדים מנשים כועסות, איך הכעס שלנו יכול להזיז הרים, ולמה השתיקו אותו תחת מסווה של 'ריצוי'. לפני שאתן סופרות עד עשר, בואו לפרק את המנגנון ולהבין שלכעוס זה לא רק לגיטימי- זה הכרחי. קחי נשימה עמוקה, תלחצי פליי, ובואי לכעוס (ואולי גם קצת לקלל).

See omnystudio.com/listener for privacy information.

יש מתנה אחת שכולנו יכולים להעניק, לעצמנו ולאחרים, היא לא עולה שקל, והיא הדבר שהכי חסר בעולם המודרני: הקשבה.
מעבר לדו שיח הלוקה בחסר ומרוכז בעצמו כשאנחנו מקשיבים לאחר אבל בעצם רק מחכים שיסיים ויגיע תורנו, כדי לחלוק רגע או אפילו כדי להזדהות ולהציע פתרון. הטכנולוגיה גם היא מצטרפת למשחק ומונעת מאיתנו להקשיב, בין אם בהסחות דעת ושיטוט ברשת בזמן שהאחר מדבר ובין אם סתם בהחזקה של מכשיר הטלפון ביד, ממש כמו חפץ מעבר שמזכיר לי שיש מה שיעניין וישתיק כל רעש פנימי שעולה. ואז? אנחנו אולי שומעים אבל בהחלט לא קשובים, לא לעצמנו ולא לאחרים.
אז איך עושים את זה נכון? ולמה הקשבה פעילה היא זו שתשנה לנו את מערכות היחסים וגם תחזק לנו את הערך העצמי. איך מפסיקים לשמוע ובאמת מתחילים להקשיב?
ליחצו פליי ובואו להקשיב.
אבל באמת. כי את זה כולם יכולים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לכבוד חנוכה, אני מחזירה לכן את אחד הפרקים שהכי אהבתן- פרק על איך להדליק את האור, איך למצוא את האור בתוך החושך ואיך להודות ולשמוח ולקבל גם את החושך עצמו ולא למהר לגרש אותו.

הפרק הוקלט בשנה שעברה, ולשמחתנו מאז קרו לנו ניסים גדולים ומרבית חטופינו חזרו לביתם ולמשפחתם, והאור קצת חזר להאיר ועדיין גם במציאות החיצונית וגם בחיינו האישיים יש רגעי חושך, הפרק הוא פרק בסיס לבחירה שלנו לאיך לחיות ולחוות את חיינו ולכן, לכבוד החנוכה, אני מזמינה אתכן- ללחוץ פליי להדליק את האור, וגם להתענג באהבה מסופגניה. חג שמח!

See omnystudio.com/listener for privacy information.