אדה"ז כותב באגה"ק: "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך א' עומד במעמד עשרה מישראל יחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! הינו שעצם מציאותם של עשרה מישראל יחד, ממשיך גילוי שכינה באופן גדול כ"כ, שלמע' גם מדרגת האלקות שמהווה "עלמא דאתכסיא" (מלאכים)! ולאידך גיסא: גדלה עוד יותר מעלת "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" [אבות פ"ג, שלומדים בשבת זו], שעי"ז נמשך גילוי נעלה עוד יותר שלא בערך כלל – גילוי עצומ"ה א"ס ב"ה, שבשביל זה הי' כללות הענין ד"וירד ה' על הר סיני" וכו'. ומזה מובן גם עד כמה צריכים להתייגע ולהשתדל שיתווסף עוד יהודי ועוד יהודי שיתקשר בתורה – כיון שעי"ז ניתוסף עוד מציאות בעולם שהוא חד עם עצמו"ה! וזהו גם הביאור בהנהגת רבותינו נשיאנו, שגם כאשר היו הרבה יותר מעשרה מישראל שנתפרסמו ביניהם המעיינות, מסרו א"ע עד כדי מס"נ ממש שהתורה תגיע לעוד יהודי. וזוהי גם הוראה אלינו.

ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תש"כ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026

The Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh: “I heard from my teachers that if there were an angel standing in the presence of a gathering of ten Jews, even if they are not speaking words of Torah, an unlimited and infinite fear and awe would befall it from the Shechinah that rests upon them, to the extent that it would become completely nullified out of existence.” That is, when Jews gather, their very presence draws down a tremendous revelation of the Shechinah that transcends even the level of G-dliness which gives existence to the hidden world (the level of the angels). On the other hand, when there are “Ten who sit and occupy themselves with Torah” (as it says in chapter 3 of Pirkei Avos, which is this week’s chapter), there is an incomparably higher revelation – the revelation of the Divine Essence and Being. It was for this that “Hashem descended upon Mount Sinai” etc. and gave the Torah. From this we can also understand how much toil and effort must be invested to connect another Jew and another Jew to Torah, because each Jew engaged in Torah and mitzvos is another being in the world that is one with the Divine Essence and Being. This also explains why, even after the wellsprings of Chassidus had spread to many more than ten Jews, nevertheless our Rebbeim devoted themselves to the point of actual mesiras nefesh to bring the wellsprings to yet another Jew and another Jew. Which serves as a directive for us as well.

2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5720

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו